סרטים תיעודיים בהפקה 2020

File_068_edited.jpg

בשנת 2020 אישר המיזם את תמיכתו בהפקת ששה סרטים תיעודיים

המתורגמנית

הפקה: הדס עדין  

בימוי: יינון בארי

מתורגמנית צעירה מתאילנד עומדת בתווך בין עובדים זרים בערבה לבין מעבידיהם המקומיים. תוך תרגום סימולטני בסיטואציות עדינות, היא מנסה לבחור את המלים המתאימות לשני הצדדים.

מתכונת בספרות

בימוי: עמית שמיר

בשבריר שנייה מגיע שיטפון בזק ושוטף את המדבר הצחיח בזרם מים חזק ועוצמתי, חיים תמימים נסחפים אל מוות. כל סטייה מהזרם היא החלטה משמעותית. המחשבות על "מה היה קורה אם…" לא יוצאות מהראש, גם לנערה שניגשה באותו הזמן למבחן מתכונת בספרות במקום לצאת עם חבריה למכינה לטיול בנחל צפית, ובכך ניצלו חייה.

בלאק

בימוי: בועז פרנקל

תמונה של חיים במושב מנותק בלב הערבה במשך יום שגרתי אחד דרך עיניו של בלאק, כלב מקומי ואהוב בן 11 המשוטט במושב החקלאי פארן.

אסמא

בימוי: עפרי גלילי

אסמא אבו ג'אמע, בת 29 חיה בישוב ערערה שבנגב.  אסמא היא דמות מיוחדת בחברה הבדואית בה היא חיה. היא בחרה שלא להתחתן עדין והיא מפתחת את הקרירה שלה ופועלת להשגת עצמאות חברתית וכלכלית. חייה נעים בין קרבה רבה למשפחתה, אכפתיות והשקעה רגשית רבה בהם, לבין שאיפה לחפש את ההתפתחות הייחודיות והמקוריות האישית שלה.  הסרט ייגע בשאלה: האם יש בהכרח ניגוד או קונפליקט בין שני התחומים? או שהם שזורים זה בזה? האם אסמא חיבת לוותר על משהו או שהיא יכולה ותצליח להשיג הכול ולשלב בחייה בהרמוניה את הערכים שהיא שואפת אליהם? האם יש מחסומים בדרך לשם וכיצד היא מתמודדת עמם?

394

בימוי: פני בן דוד

עמית שחר ממושב חצבה הוא נהג אוטובוסים במועצה האזורית שאוסף אוטובוסים ישנים.  עמית נולד בחצבה וגדל בה עד שהוריו נפרדו. עקב הגירושין של הוריו הוא עבר עם אמו למרכז. הוא התגעגע לאביו והיה נוסע לבקר אותו בחצבה באוטובוס אגד 394. לילד בן שמונה זו הייתה נסיעה לא קלה, נסיעה של שלוש שעות. הוא התיידד עם הנהגים וכך התחילה האהבה שלו לאוטובוסים. בתקופה זו הוא החליט להיות נהג וכשבגר הפך להיות נהג אוטובוס. אוסף האוטובוסים מסמלים עבורו תקופה בה הם ליוו אותו בדרכו לבקר את אביו. תקופה שעיצבה אותו להיות מי שהוא עכשיו.

הר האלוהים

בימוי: תמר טל-ענתי

הפקה: הילה מדליה, דרור אבירם

פרופסור עמנואל ענתי טוען שהוא מצא את הר סיני - מקום הוולדה של הדת המונותאיסטית. עם כריזמה ואנרגיה של סטודנט צעיר, הארכיאולוג בן ה-90 חולם על הקמת "מוזיאון המדבר" בו יציג את הממצאים שאסף בשלושה עשורים של מחקר אובססיבי. על אף שהממסד בארץ ובעולם מבטל את התיאוריה שלו, הוא עדיין מקווה להכרה ומאמין שתגיע.